מה הקשר בין פרות לבין הצמיחה העסקית שלך?

עולם העסקים נמצא בתנועה מתמדת. מגמות חדשות מתפתחות, טכנולוגיות מתקדמות בקצב מסחרר, והתחרות על כל לקוח ועל כל עובד הולכת וגוברת. אז איך בכל זאת, במציאות המורכבת ובאוקיינוס האדום בו רובנו מצויים, עסקים, בעלי חברות ויזמים יכולים להתקיים ואף לצמוח? 

הטרגדיה של מרכז הארץ 

בשנת 1968 פירסם גארט הרדין מאמר שנשא את השם "הטרגדיה של נחלת הכלל" (The tragedy of the commons), שעסק בעיקר בבעיית הגידול באוכלוסיית כדור הארץ. הבעיה עודנה קיימת, ואף החמירה, ואת ההשלכות שלה אנו חווים מדי יום באזורים הצפופים ובאזורי הביקוש, בהם נמנה מרכז הארץ. התיאוריה של הרדין גורסת כי גישה חופשית וביקוש בלתי מוגבל למשאב יביאו בהכרח לכיליונו של המשאב בדרך של ניצול יתר. 

דמיינו אחו פתוח שבו רועים מגדלים כמה פרות שרועות במרעה המשותף. כל פרה אוכלת כאוות נפשה מכר הדשא המשובח. השמועות על המרעה עוברות במהרה, ותוך זמן לא רב, עוד ועוד רועים מגיעים למרעה עם הצאן שלהם.  

כאן נכנס למשוואה עיקרון אקולוגי שקובע שלכל מערכת יש כושר נשיאה, שמאפשר לה להכיל סך מסוים של צרכנים. אם מגמת הביקוש למרעה תמשיך לגבור, לאחר זמן מה הצמחייה תצטמצם, וכר הדשא לא יספיק כדי לקיים עוד את הפרות.  

והנה אנחנו, מנהלים, בעלי חברות ויזמים, נלחמים על חללי עבודה ונדל"ן עסקי, כאילו היו פיסת הדשא האחרונה במרעה. ההשלכות של הביקוש הגבוה ניכר בזינוק במחירים, במקביל לירידה בגודל ובאיכות.  

אז איך בכל זאת עסקים יכולים לצמוח ולשגשג תחת התנאים המאתגרים המאפיינים את הסביבה העסקית? 

הצמיחה תגיע רק כשנצא מאזור הנוחות

כמו בתיאוריה של הרדין, ברגע שהביקוש האין-סופי מכלה את המשאבים, כולם יתחילו להפסיד. רק אם נשכיל, להתרחק מעט ולצאת מאזור הנוחות, נמצא כר דשא רענן וטרי בדמות משאבים והזדמנויות חדשות. הנגב והגליל, שני אזורים שבעבר נתפסו כפריפריה, מציעים כיום הזדמנויות ייחודיות לצמיחה עסקית ולהשקעות.  

אזורים אלו מתהדרים באקוסיסטמים חדשניים המאופיינים במפגש של טכנולוגיה, תעשייה, יזמות ואקדמיה. באזורים אלו תוכלו למצוא מרכזי מחקר ופיתוח, אתרי בטא (בטא-סייט) ומוסדות אקדמיים אשר מייצרים ללא הרף פריצות דרך בשלל תחומים. הסביבה המקיפה מעודדת חדשנות ומאפשרת אינטר-דיסציפלינריות, מה שהופך את האזורים הללו לאינקובטור לרעיונות מהפכניים ולטכנולוגיות מתקדמות. 

אוקיינוס כחול של עובדים

אי אפשר לדבר על ניצול-יתר של משאבים מבלי להתייחס למחסור בכוח אדם איכותי. בעוד שנאמנות העובדים מגיעה לשיאי שפל חדשים, עלויות הגיוס מזנקות והתחרות על כל עובד גוברת. לצורך ההשוואה, בשנת 2024 שיעור המשרות הפתוחות הגיע ל-4.1%, שיעור הקרוב לשיא אליו הגענו בתקופת הקורונה. 

אחד היתרונות המרכזיים של הנגב והגליל הוא כוח האדם האיכותי הזמין באזורים האלו. בוגרי אוניברסיטאות ומכללות מוכשרים רבים בוחרים להשתקע באזורים אלו, ומציעים לחברות מגוון רחב של כישורים ויכולות. "אם רק חברות היו מבינות מה יש פה מבחינת כוח אדם איכותי. יש חברות שהולכות לקנות פיתוח תוכנה בכל מיני מקומות כאשר יש כאן כוח אדם הרבה יותר מחויב, נשים וגברים שסיימו הכשרות איכותיות בתוכנה ורוצים להמשיך להתגורר בנגב", אומרת שירה זלצר, מייסדת-שותפה ומנהלת תחום רווחת העובד בחברת Cambium. 

צמצום סיכונים והסרת חסמים

"תהליך ההתרחבות אינו תהליך פשוט. צמיחה עסקית מצריכה התמודדות עם שלל אתגרים בירוקרטיים, היכרות עם האזור וההיצע הנדל"ני, מיפוי פוטנציאל כוח האדם הזמין, וזאת במקביל לפתרון בעיות שונות הנקרות בדרך" מספרת הדס רסולי, מנהלת מרכז המידע לעסקים ויזמים של תנועת אור (ומשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי?). 

"המטרה שלנו היא לסייע לחברות להוציא לפועל את חזונן, לקצר זמנים ולהסיר חסמים", מוסיפה רסולי, "מרכז המידע אוסף ומנגיש מידע הנחוץ לחברות המעוניינות להרחיב את פעילותן לנגב ולגליל ומלווה אותן בתהליך ללא עלות". לצורך ההדגמה, ישנם מסלולי סיוע ומימון המיועדים למגוון ענפים ולשלבים שונים בחיי החברה" 

בעלי חברות, מנהלים ויזמים שישכילו להשתמש במשאבים האלה, יוכלו לחסוך מאות אלפי ואף מיליוני שקלים, וכך גם לצמצם את הסיכונים המתלווים בתהליכי צמיחה והרחבה.  

לכל המידע וההזדמנויות לעסקים ויזמים בנגב ובגליל >>

 

דילוג לתוכן