במתקפת הפתע על מספר מחבלים ניסו להיכנס לקיבוץ סעד. מאחר ושער הקיבוץ היה סגור, וכיתת הכוננות של היישוב הוקפצה וביצעה ירי לעברם, המחבלים לא הצליחו לפגוע בתושבים. הקרב נמשך 4-3 שעות. לפי חלק מההערכות המחבלים שתקפו את סעד חוסלו כולם על ידי כיתת הכוננות.

צוות כיתת הכוננות התפרס על גדרות הקיבוץ. לאחר זמן מה, הגיח רכב ירוי שבתוכו נהג סגן אלוף פצוע בפגיעות ירי מרובות מכביש 232. כיתת הכוננות שזיהתה את הרכב הכניסה את הקצין דרך השער האחורי והעניקה טיפול רפואי ראשוני. במקביל החלה הגעת עשרות כלי רכב מלאים במבלים ממסיבת נובה לשער הראשי בסעד. גם שם צוות כיתת הכוננות העניק טיפול רפואי ראשוני והכניס את מאות המבלים לקיבוץ.

בעקבות כך כיתת הכוננות החליטה לחסום את הגישה לכביש 232 מכיוון סעד לשדרות והפנתה את מאות הרכבים לכיוון נתיבות. החלטה זו מנעה בדיעבד מאות הרוגים נוספים שכן כ־200 מבלים פצועים שהו בקיבוץ באותה שבת ועוד עשרות אם לא מאות רכבים שהגיעו לצומת סעד הופנו לכיוון נתיבות.

במהלך השבת כאשר החלו המחבלים להתקרב לגדרות הקיבוץ מכיוון קיבוץ בארי וכפר עזה אירע "נס הטנק" שבמהלכו הגיח טנק בודד וחיסל עשרות מחבלים בכניסה לקיבוץ.

בכפר עזה התחוללו קרבות מהקשים ביותר שידע האזור. מעל 10% מחברי הקיבוץ נרצחו ביום זה – 117 מתושביו ו-18 נחטפו. 22 תושבים מיישובים נוספים במועצת שער הנגב נרצחו גם הם.