סיפורים אישיים

תעשה את מה שאתה אוהב ותצליח! משפחת רונן מקדש ברנע

  • 16-05-2016
  • אור בנגב ובגליל

 

 

מי:

איתן (33), רוני (31), רותם (8) ושחר (3)

 

נקודת מוצא:

מושבים במרכז הארץ

 

לאן עברו:

קדש ברנע

 

פז”מ:

שלוש שנים

 

עיסוק:

רוני אחות בקהילה, איתן איש מחשבים ובנוסף מופיע ומטפל באמצעות בעלי חיים

 

מוטו לחיים:

תעשה מה שאתה אוהב ותצליח

 

למה החלטתם לעבור מהמרכז לנגב?

“אשתי גרה במשך תקופה בערבה, התאהבה במקום ומאוד רצתה לחזור לגור שם”, מספר איתן, “אבל בערבה לא היו מספיק אפשרויות מבחינת תעסוקה בשבילי, אז בחרנו באפשרות קצת פחות קיצונית. החלוציות היתה בנו תמיד. לפני שגרנו כאן היינו תקופה קצרה גם בשומרון”.

 

איך הצלחתם להסתדר מבחינת עבודה?

“רוני מיד הגיעה למשרה מסודרת כאחות, אבל אני אומן מופיע שצריך קהל, וכאן אין מספיק קהל. לפני המעבר ותקופה קצרה לאחריו, הייתי במצב של חוסר ודאות, לא ידעתי לאן אני הולך. לא ידעתי כלום על הדרום ועל הסביבה – שמעתי רק על הפגנות בירוחם. בסוף החלטתי שאף אחד לא יעשה בשבילי, אני זה שצריך לעשות לעצמי. התחלתי לייצר לעצמי מקורות פרנסה ובהדרגה נכנסתי לתחומים נוספים – למדתי מחשבים, תכנות, ניהול רשתות, ופה אני מיישם את זה כטכנאי אזורי, בתור עוד מקור שמייצר הכנסה”.

 

איך הגיבו המשפחה והחברים כשהודעתם שאתם עוברים?

“חלק קיבלו את זה כאילו עברנו לחו”ל”, צוחק איתן. “לאנשים יש מחסום טבעי שקשה לפרוץ אותו. הרבה חברים לא מגיעים, אבל מי שמגיע – מגיע בכל הזדמנות, ותמיד כשיורדים דרומה מגיעים אלינו. מעבר זה עניין לא קל, וצריך להיות מודעים לזה שלא כולם יקבלו את זה בברכה, ושיש אנשים שלא יישארו אתך לאורך כל הדרך”.

קדש ברנע הדפסה-219

איך המגורים בנגב לעומת המרכז?

“כאן הזמן זז לאט יותר, לא מהר כמו במרכז. פגישות נקבעות על מי מנוחות, המועדים מתארכים, לפעמים עוברת חצי שנה עד שפגישה מתקיימת, ולא כל דבר פה הוא כזה חשוב. זה מה שנקרא ‘זמן מדבר’. אחרת לגמרי מהמרכז”.

 

 

קדש ברנע הדפסה-313

 

ואיך הילדים התאקלמו?

“לילדים ממש כיף פה, הלוואי ולי היו חיים כאלה בתור ילד. יש להם המון חברים והמון חוגים. כשגרים באזורים עירוניים – או שהחברים באים אחד לשני, או שפשוט לא נפגשים. פה כולם נפגשים בחוץ, יש מרחבים, רוכבים על אופניים, אפשר לתת לילדים ללכת לטייל לבד או ללכת לחברים בלי שאנחנו נדאג ונפחד שיקרה להם משהו”.

 

הבילויים של המרכז חסרים לכם?

“דווקא כאן יש חיי חברה ותרבות מאוד עשירים. בכל חודש מביאים לכאן הצגה מבחוץ – יש כאן יותר תרבות ממה שהיתה לנו במרכז. הילדים רואים הצגה פעם בחודש, ואני לא בטוח שהייתי יכול להרשות לעצמי לעשות את זה במרכז, ולקת אותם לכל כך הרבה פעילויות וחוגים כמו פה – לא מבחינת זמן ולא מבחינה כלכלית”.

 

מה אתם הכי אוהבים בקדש ברנע?

“את השקט והשלווה”.

משפחת רונן קדש ברנע

 

 

ובנגב בכלל?

“הנגב הוא אופק רחוק ורחב, פתוח לכל עבר. כשאברהם אבינו ראה את המלאכים בפתח האוהל לאחר שהודיעו לו על לידת יצחק הצפויה, הוא נכנס לאוהל והכין אוכל והגיש להם מיד – ולא היה לו מיקרוגל”, צוחק איתן. “זה בגלל שבנגב רואים מכמה קילומטרים כשאנשים מגיעים אליך, ואז אפשר להספיק להכין הכל, אין הפתעות”, הוא מסביר.

“אני יוצא לטיולים כמה פעמים בשבוע עם ג’יפ הסופה שלי, וכאן קשה להתרגל לנופים, הם אף פעם לא נמאסים. נהנים בכל פעם מחדש מהעוצמה והמרחבים”.

 

יש בזה הגשמה ציונית?

“הגשמה ציונית זה להיות במדינה בכלל. כאן זה יותר חלוצי מאשר להיות ציוני, וחשובה הנוכחות שלנו כאן כדי לא לאבד את האדמה, גם בגלל שכנינו שמתפרשים סביב. וצריך לשים

משפחת קרסו עברו מרמת אביב לקיבוץ גבים “איך לא עשינו את זה קודם”

  • אור בנגב ובגליל

יש מישהו בבית?

איל קרסו (50) תמר קרסו (43) שירה (5) עמרי (2)

 

משם לכאן

עברו במעבר חד מרמת אביב לקיבוץ גבים, דרומית לעיר שדרות.

 

 

 

 

 

הבוקר בא ולעבודה

איל אדריכל מתכנן מערכות מזון. תמר מטפלת בנשים במגע ובתנועה.

 

אין כמו בבית                               

כרגע גרים בשכירות בבית צמוד קרקע, 4חדרים. “אוטוטו מתחילים לבנות בהרחבה את חלומותינו”

 

אהבה ממבט ראשון                                                                                            

ללא ספק המרחבים.

 

היו חששות?

חששות מהמצב הביטחוני. האם יתאקלמו במהירות? היכן ישתו את הקפה של שישי בבוקר והאם הריחוק מהמרכז יקשה על הזמינות של שירותים ומוצרים.

 

נו, זה היה כל כך נורא?                                                                             

“הופתענו לטובה! המעבר היה טבעי ורך ועשה לנו רק טוב: הקצב של כולנו ירד, גילינו קהילה פעילה מלאת רעיונות, אנרגיה ורעננות. גם המרחק למרכז קצר משחשבנו – עולים על הרכבת בעיר שדרות ובצ’יק אנחנו בתל אביב. אבל מי צריך..”

 

מסר למתלבטים?                                                                                   

“שלא יחשבו יותר מדי! המעבר השתלם לנו בכל תחומי החיים: רמת ההוצאות ירדה ומצד שני, רמת החיים עלתה משמעותית. המעבר הלך כל כך חלק שאם היינו יודעים היינו חוסכים לעצמנו זמן ארוך של התלבטות”

 

ומה עם הקפה של שישי בבוקר?

“יום יבוא והתל אביבים יגיעו לכאן לקפה של שישי”.

 

יד ביד עם מרכז המידע                                                                         

“העטיפה של מרכז המידע היתה כל כך נעימה והידיעה שיש מי שהולך איתך יד ביד, מאוד מרגיעה. אנחנו נעזרנו בעיקר בכל העניינים הנוגעים לבירוקרטיה כמו מיצוי זכויות והתנהלות מול משרד השיכון”.

 

 

 

עו”ד, פרסומאי, בנקאי, חקלאי ומהנדס הגיעו לעשות שמח!

  • אור בנגב ובגליל

 

  • הכותרת רק נשמעת כמו התחלה של בדיחה, אבל החבר’ה האלו רציניים מאוד. יחד, חמשת החברים הלא שגרתיים האלו הקימו את להקת “אעלה בתמר”, להקת חתונות מהיישוב סנסנה, שבאה לעשות שמח.

 

השבוע דיברתי עם גיורא חזן, עו”ד בפרקליטות מחוז דרום, סולן וגיטריסט בלהקת “אעלה בתמר” ותושב סנסנה בשמונה השנים האחרונות ושמעתי את סיפורה המרתק של הלהקה שהתגבשה ביישוב.

על סנסנה שמעו גיורא (שירה וגיטרה) וגלי אשתו (40) מחברים שעברו למקום. מבחינתם, מה שהטה את הכף לטובת היישוב הוא החינוך המצוין בסוסיא השכנה וחיי הקהילה, וב-2007 הם החליטו לעבור.

“ברגע שכף רגלנו דרכה ביישוב, ישר ‘התנפלו’ עלינו מכל עבר עם עוגות, צ’ופרים, הצעות לעזרה והמון מאור פנים”, סיפר, “מיד הרגשנו עטופים ושייכים. מצאנו כאן חברי נפש”.

 

למי מתאים לגור בסנסנה?

“ביישוב גרים אנשים שבהגדרתם משתייכים לזרם הדתי-לאומי, אבל בתוך ההגדרה הזו ישנו מנעד רחב של שונות ויש הרבה כבוד וסובלנות לאופן האישי בו כל אחד מבטא את הדתיות שלו. השונות כאן מאוד נעימה. זהו היישוב הראשון שהוקם בנגב מזה שנים רבות ויש עוד הרבה מה ליצור ולהשפיע. יש כאן אנרגיה מדהימה, חדשנות ועשייה והרבה מקום ליזמות חברתית וקהילתית”

 

אז הלהקה היא סוג של יזמות חברתית?

“כמו הרבה דברים מוצלחים בחיים, גם הלהקה התחילה ממש במקרה. מילדות הגיטרה היא כלי תקשורת עבורי וכשעברנו לסנסנה התחברתי באופן טבעי לקבוצת בחורים שהיו מתכנסים ומנגנים במפגש ‘זבח ראש חודש’ אצל שרון לוי מוותיקי היישוב, גם הוא שר ומנגן בגיטרה. עם הזמן הצטרפו שאר חברי הלהקה”.

 

איך “פרצתם” מחוץ לגבולות סנסנה?

“גם זה היה לגמרי במקרה כשחברים מסוסיא סיפרו לנו על זוג מבוגרים שהתגיירו ובאו לגור שם. הם גרו בקרוון, לא היתה להם הכנסה והם רצו להתחתן. תושבי סוסיא החליטו שהם יארגנו להם את כל החתונה והיתה חסרה להם להקה שתצעיד את הזוג לחופה ותעשה לכולם שמח. ישר אמרנו: הולכים על זה!”

 

זו לא אחריות קצת כבדה ללהקה לא מנוסה, לנגן ערב שלם בחתונה?

“ועוד איזו אחריות! גיבשנו רפרטואר ונכנסנו למשטר אימונים קפדני. הגענו בערב החתונה עם ציוד הגברה חובבני ועם המון חששות. בסופו של דבר היה מאוד מוצלח ושמח – אנשים השתוללו והפידבקים שהגיעו בעקבות האירוע נתנו לנו ביטחון שאנחנו בדרך הנכונה. אבל יותר מהכל הרגשנו שאנחנו פשוט מאוד נהנים – פשוט כיף לנו לנגן ביחד”.

 

איך הפצתם את הבשורה?

“אחרי שראינו איך הצלחנו לשמח ולעשות טוב לאנשים ועל הדרך עוד ליהנות מזה, שרון הציע ש’נשווק’ את עצמנו בחינם לאנשים מעוטי יכולת וכך זה עבר מפה לאוזן ותפס תאוצה.  לאחר כניסתו של הרב חזי כהן לתפקיד רב היישוב, הוא חיבר אותנו לזוגות אותם חיתן במסגרת חברותו בארגון “צהר”, זוגות שהתעניינו בהוספת אווירה יהודית כיפית לחופתם”.

 

כל ה”לקוחות” שלכם הם מיעוטי יכולת?

“לשמחתי אין הרבה זוגות שלא יכולים להרשות לעצמם לממן חתונה ועם הזמן התחילו להזמין אותנו גם בתשלום. למרות זאת, החלטנו שאנחנו רוצים להמשיך לעשות טוב לחברה ואת כל הכסף שאנו מרווחים אנו מכניסים לקרן החסד של סנסנה, ששרון (שירה וגיטרה) אחראי על תפעולה ואשר ייעודה לתמוך ולסייע למשפחות נזקקות בבאר שבע. ככה כולם נהנים. אנחנו בהופעה על הבמה, הזוג זוכה לעשות מצווה ולהיכנס לחופה מתוך מעשה חסד והמשפחות הנזקקות שזוכות לתמיכה וסיוע.

 

מי ומה בלהקה?

שם ההרכב הוא “אעלה בתמר”. מתוך הפסוק בשיר השירים “אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו”(שיר השירים, ז’, ט’). הסנסן הוא אשכול התמר, על שמו קרויה סנסנה (שגם הייתה עיר בנחלת שבט יהודה). שיר השירים הוא שיר של אהבה. לשונו כשיר בין גבר ואישה והוא נדרש כשיר אהבה בין ישראל לקב”ה. אין מתאים ממנו להרכב. וזה ההרכב:

שרון לוי, שירה וגיטרה – בנקאי בבנק הפועלים

עמנואל כץ, בס וכלי הקשה – מהנדס בחברת “טבע”

יניב מרמלשטיין, קלידים וסקסופון – מנכ”ל ובעלים של משרד פרסום

עוז לברן – חקלאי

יאיר שנייד, הגברה וסאונד – סטודנט להנדסת חשמל באוניברסיטת בן גוריון

גיורא חזן, שירה וגיטרה – עו”ד בפרקליטות דרום בבאר שבע

 

 

 

סנסנה – תעודת זהות

איפה: צפון הנגב, סמוך לישובים להב אשכולות וכרמים, במרחק 20 דקות נסיעה מבאר שבע וחצי שעה מקריית גת.

צביון: דתי לאומי

מה ביישוב: בית תינוקות, מעון, גן ילדים, בית ספר יסודי אנתרופוסופי. בית כנסת, מגרשי ספורט, מתנ”ס, גני שעשועים, ספרייה מקווה ובקתת עץ מפנקת פתוחה ללא תשלום לצועדים בשביל ישראל.

מקום עם אופי: בישוב כ-80 משפחות ומעל 500 תושבים. סנסנה הוא הישוב הראשון שהקימה תנועת אור, וזאת לאחר 15 שנה בהן לא הוקם כל ישוב חדש בנגב.

הקהילה משפחתית, חמה ומגובשת, אשר מנחים אותה עקרונות השאובים ממשנתה של הציונות הדתית והחלוציות הארץ ישראלית.

דיור וקליטה: כרגע רק בשכירות או רכישה יד שנייה.

 

 

פורסם בעיתון נופים 23/10/2015

בהר עמשא מצאנו קהילה מרתקת והשראה ליצירה

  • אור בנגב ובגליל

 

 

  • ניצן שטרן סעד עברה ממרכז הארץ להר עמשא לפני חצי שנה ופתחה בישוב הקסום סטודיו לקרמיקה. “זה משהו אחר, סוג אחר של קסם”, היא מספרת. “אנשים כאן נכנסים, מפרגנים, יש לי מפגשים בסטודיו עם אנשים מיוחדים ומרתקים”.

 

עד לפני חצי שנה התגוררה ניצן שטרן-סעד, אמנית קרמיקה, בישוב מוצא הסמוך לירושלים ועבדה בסטודיו שהקימה.  היום היא תושבת הר עמשא שבמזרח הנגב, בעלת גלריה וסטודיו למוצרי קרמיקה, אותם היא מכינה באובניים. “חיפשנו הרבה זמן מקום לבנות בו בית ולהרגיש בו קהילה”, מספרת ניצן. “כשהגענו עם סיור של תנועת אור להר עמשא ישר התאהבנו ותוך חודשיים עברנו לכאן. פה אני מרגישה בבית. יש פה המון פוטנציאל להתפתחות וגם ליזמות”.

 

ניצן שטרן הר עמשא2

 

מה מייחד עסק בנגב לעומת אזורים אחרים?

“זה משהו אחר, סוג אחר של קסם. כאן רוב היום יש לי שקט לעבוד, ומצד שני הקהילה היא מאוד משמעותית. אנשים נכנסים, מפרגנים, יש לי מפגשים בסטודיו עם אנשים מיוחדים מהאזור. יש פה ראשוניות, אתגר ועניין  שאין באף מקום אחר. עם זאת זה נכון שצריך להשקיע יותר בפרסום”.

 

איך את מסתדרת עם המרחק מאזור המרכז?

“אני עושה כאן חוגים, ומוכרת גם באינטרנט את המוצרים שלי. אני עושה בעיקר כלים שימושיים שמתאימים לכל בית, אז כל אחד יכול להתרשם מהם גם באתר”.

 

מה את יכולה להציע למי שרוצה לפתוח עסק בנגב?

“במובן הפרקטי – לעשות תכנית עסקית, להתייעץ עם גורמים עסקיים, ולראות איך משווקים את העסק ואיך גורמים לאנשים להגיע אליך. במובן המהותי – לא לפחד ולעשות מה שאתם מרגישים שנכון, גם בפתיחת עסק וגם בבחירת מקום מגורים

משפחת בר בתכנית ‘בוחרים מחר – בוחרים סורוקה’

  • אור בנגב ובגליל

יש מישהו בבית?

שניר(33) נעמה (32) נווה (1.5)

 

 

 

משם לכאן

עברו להתגורר כתושבים בקיבוץ מגן מבאר שבע

 

הבוקר בא ולעבודה

שניר סטאז’ר לרפואה בבית החולים סורוקה. נעמה עובדת סוציאלית ומטפלת בדרמה ב”מרכז ילדים-הורים” בבאר שבע. נווה מתוק בבית תינוקות של הקיבוץ.

 

אין כמו בבית

זמנית גרים בדירת שני חדרים בקיבוץ, מקווים לעבור בקרוב לדירה יותר גדולה או להרחבת הבית בעוד חדר ממ”ד.

 שניר בר-בוחרים סורוקה

אהבה ממבט ראשון?

השקט מסביב, האנשים בקיבוץ והחיוך על פניהם, השקיעות הרומנטיות כל ערב, המטפלות בבית תינוקות.

 

על מה מוותרים?

המצב הביטחוני, הנסיעות הארוכות כל בוקר לעבודה וכל ערב חזרה הביתה, הריחוק מהמשפחה ומהחברים. עברנו רק לתקופה קצרה והיום אנחנו מכורים, לא יכולים לעזוב.

 

מסר למתלבטים

האנשים מקסימים, האוויר מיוחד. קפה במרפסת ביום שישי אחה”צ בשקט של המדבר. למי שמפחד מהמרחק מהעיר/עבודה/חברים – אנחנו אמנם נוסעים אחרי כל יום עבודה כ 40 דקות אבל  מגיעים לגן העדן הפרטי שלנו.

 

יד ביד עם מרכז המידע

תמיכה, ליווי וייעוץ ובית חם לכל שאלה.