מבוסטון לנגב: “חשבתי שנמות כאן מחום”

  • עבור רייצ’ל ואדם הייתה זו הגשמת “החלום הישראלי” – ציונות, חיי קהילה וסטארט-אפ בארץ הקודש אמנם לא חציית ים סוף וגם לא נדודים ארוכים במדבר, אבל בהחלט סיפור עלייה מרגש לקראת חג החירות של זוג שהגיע “הביתה”: מבוסטון מסאצ’וסטס לרתמים, רמת הנגב בשלושה חודשים

 

כשרייצ’ל ואדם הופקינס, נכנסו באישון לילה ליישוב הקטן רתמים שבמועצת רמת נגב המדברית, הם התקשו להאמין למראה עיניהם – עשרות מתושבי היישוב חיכו להם עם אוכל, מצעים, מזרנים וצעצועים לילדים. “זאת הייתה חוויה מדהימה, באותו רגע הבנו שאין מקום אחר בו היינו רוצים לחיות”.
בראיון עם אדם (33) עורך דין במקצועו ורייצ’ל (33) מורה לחינוך מיוחד, שניהם ילידי בוסטון, קשה שלא להתפעל מההתלהבות המדבקת, בה הם מתארים את חייהם החדשים בארץ. דרך סיפורם ניסינו להתחקות אחר סוד הקסם של היישוב רתמים אשר במועצת רמת הנגב.
אדם, ספר לנו על רעיון העלייה, באיזה שלב בחיים זה פגש אתכם?
“אף פעם לא חשבנו על עליה כשגדלנו בבוסטון. אני לא בטוח מתי צץ הרעיון לראשונה, אבל כשנולד לנו הבן הראשון, החלטנו לקחת חלק פעיל בהתמודדות של מדינת ישראל. לא רצינו להיות מהאנשים שרק יושבים בצד ומנסים להגן על ישראל, רצינו ממש לתרום ולהיות חלק מהמדינה, על מנת שילדינו יוכלו לגדול בה”.

 

ספר לנו על המעבר עצמו. היו חששות?
“אמרתי לאשתי שאנחנו צריכים לעבור לארץ, והמקום האחרון שחשבתי שנעבור אליו הוא המדבר, הנגב. , חשבת שנמות בנגב (צוחק קצת).. שיהיה חם בטירוף, לא נוח ושנהיה אומללים.
בקיץ 2014 קיבלנו הצעה לעבור בחודש נובמבר לרתמים – לאחר ששוחחנו עם כמה אנשים, בהחלטה מהירה אך בלב שלם, מכרנו את כל הרכוש בארה”ב ועלינו לארץ – מתוך ההבנה שהילדים צעירים ולכן זה העיתוי הנכון ביותר עבור המשפחה.
עבורי זאת הייתה הפעם הראשונה בה ביקרתי בארץ, רייצ’ל ביקרה כאן מספר פעמים בעבר”.

באילו קשיים נתקלתם?

“ידענו שזה לא הולך להיות קל, אך בדיעבד לא היינו משנים שום דבר. היינו חדורי מוטיבציה וידענו שלא משנה באילו מכשולים ניתקל – נצליח להתמודד. עם הרבה עזרה מארגון נפש בנפש וממשפחות ביישוב, צלחנו את המעבר. כשאנשים באים בגישה הנכונה ועם משאבים פנימיים – הדברים מסתדרים.”

 

איך עברו עליכם החודשים הראשונים בארץ?
“אנחנו ברי מזל שהייתה לנו את תמיכת הקהילה ברתמים. מכיוון שלא הייתה לנו מכונית – נעזרנו באנשים כמעט בהכל – מהזמנת מצרכים בסופר, דרך הסעת הילדים לרופא ואף ליווי לבנק על מנת לוודא שהכל מסתדר. אנשים בארץ מתלוננים על הבירוקרטיה כאן, אבל ככה זה בכל מקום בעולם, ישראלים אוהבים להתלונן על המדינה הרבה (צוחק אדם)”.

אדם ורייצ'ל מרתמים

מה היתה תגובת המשפחה והחברים בארה”ב למעבר?
“הסבים והמשפחה חששו שיתגעגעו לילדים, אבל כשהגיעו לבקר, הם ראו כמה אנחנו והילדים מאושרים כאן. לכן, הם עדיין עצובים קצת שאנחנו לא לידם, אבל שמחים בשבילנו. בסופו של דבר זאת החלטה שלנו, רצינו להיות כנים עם עצמנו ולעשות את ההחלטה שאנחנו שלמים איתה וטובה לנו.
לפני 30 שנה כשאנשים עשו עלייה, הם לא ידעו מתי תהיה שיחת הטלפון הבאה שהם יעשו, מה שגורם לי להבין שהיום זה קל יחסית למה שהיה בעבר. מכניס פרופורציות”

 

איך הסתדרתם מבחינת עבודה?
“יום אחד, אשתי נתקלה במודעה בה חיפשו דובר אנגלית לעסק סטארט-אפ הממוקם בלהבים. חשבתי שזה רעיון נחמד לעבודה זמנית בגלל המיקום בדרום ובגלל שאני דובר אנגלית. ברוך השם זה הסתדר מעולה – עכשיו אני אחד מארבעת השותפים שבונים את החברה, ואשתי רייצ’ל גם היא חלק מצוות ההנהלה. הסטארט-אפ שלנו מספק פתרונות בבניה וקידום אתרים, כמו גם סיוע בשיווק דיגיטלי וניו מדיה (רשתות חברתיות)”.


כיצד מתבטא החיבור בין חיי הקהילה לדת ביישוב?
“אנחנו קהילה דתית-מסורתית. כולם שומרים שבת, אך לכל משפחה יש את ההגדרה שלה למהו אורך חיים דתי, חלק מהמשפחות מסורתיות יותר וחלק פחות – וזה עובד מצוין.
יש בית כנסת אחד, כאשר חלק מבני הגרעין הם ספרדים וחלק אשכנזים, אבל זה איכשהו מתמזג לנוסח אחד, תפילה נוסח “רתמים” אנחנו קוראים לזה.
 

ניגון נוסח רתמים?                                                                                             

“כן, הניגון באותו יום נקבע לפי האדם הראשון שעולה להקריא, מה שמאפשר שילוב בין השניים (ספרדי ואשכנזי)”

 

מה הוא הדבר שאתם הכי אוהבים ברתמים?
“בניגוד לארצות הברית, שם למרות המשפחה והחברים, היה לנו את הבית שלנו ואת המשפחה הגרעינית בלבד.  פה ברתמים, הילדים יכולים להסתובב חופשי ואתה מרגיש חלק מקהילה חזקה שבה כולם בשביל כולם. בנוסף, כאן אתה מרגיש שאתה משפיע על אופי הקהילה, לוקח חלק במשהו ייחודי וחדש. בעינינו אנחנו לוקחים חלק בחזון של בן גוריון – ליישב את הנגב, לבנות את המדינה.”

 

 

ולסיכום, אילו אנשים הייתם רוצים לראות מצטרפים לרתמים?
“אנשים בראש פתוח, שמעוניינים בעשייה חברתית  ועם רצון לבנות משהו חדש.”

 

 

  • רתמים – תעודת זהות

איפה: רתמים משתייך למועצה אזורית רמת הנגב, ושוכן כשלושה ק”מ צפונית-מערבית לרביבים וכחצי שעה נסיעה לבאר שבע.

מקום עם אופי: רתמים הוא יישוב קהילתי בעל צביון דתי. רתמים הוקם כקיבוץ של תנועת הקיבוצים בתחילת שנות ה-80. בתחילת שנות ה-90, בשל קשיים חברתיים וכלכליים, קיבוץ רביבים הסמוך פרש את חסותו על רתמים שעמד לפני פירוק. מרבית התושבים עזבו ומבני הציבור והבתים הוסבו לחדרי אירוח וחדרים לשיכון עובדים.

באוגוסט 2009 אוכלס המקום מחדש ע”י קבוצת חברים שלמדו יחד במכינה הקדם צבאית “עצמונה”, שהגיעו להתיישב במקום עם חלום ליישב את הנגב, בתמיכתם של מנהל מקרקעי ישראל, משרדי הממשלה וסיוע רב של “החטיבה להתיישבות” ו”תנועת אור”.

כיום מונה היישוב כ-80  משפחות דתיות מזרמים שונים, מתוכנן לגדול עד לאוכלוסייה של  כ-300 משפחות ולהוות יישוב קהילתי מרכזי במועצה אזורית רמת נגב.

תרבות ופנאי: התרבות ברתמים תופסת מקום חשוב ומרכזי בחיי הקהילה. ביישוב פועלת וועדת תרבות האחראית על פעילויות התרבות והפנאי, ביניהן: מפגשים חברתיים אחת לחודש, חגים משותפים, קידוש בשבתות ובקיץ נערכת לעיתים גם סעודה שלישית, ערבים נפרדים לנשים ולגברים, טיולים, ערבי שירה, לימודי תורה, ירידים מקומיים ועוד.

בנוסף מתקיימים חוגים וסדנאות: התעמלות ומחול לנשים, עיסוי תינוקות, הדרכה הורית, משחקי כדורסל, ושיעורי טאי-צ’י לגברים.

גם קיבוצי הסביבה והמועצה האזורית בפרט, מציעים מגוון רחב של פעילויות תרבות, חוגים ופעילויות לכל המשפחה. ברתמים ניתן למצוא: בריכת שחייה, גני משחקים, משחקייה, מועדון.

חינוך: בתחומי היישוב ישנן 6 מסגרות לגיל הרך החל מגיל 0 ועד סיום גן חובה.

מרבית ילדי היישוב לומדים בבית הספר היסודי דתי “קול יעקב” בירוחם.

ילדי התיכון לומדים באחד מהתיכונים, הישיבות והאולפנות האזוריים – במצפה רמון, בירוחם, בדימונה ובבאר שבע.

אפשרויות דיור: רתמים מעוניינים לקלוט משפחות דתיות הרוצות לגור בנגב, בקהילה דתית חמה, אכפתית ואידיאולוגית.

כל הבתים ביישוב מאוכלסים אולם קיימים קרוואנים בגדלים שונים פנויים לאכלוס בהשכרה.